במסגרת תיקון 190, נקבע כי משיכת מענקים פטורים במשך 32 שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות תקבע בפטור שיקבל יחיד מקצבתו המזכה, במידה וקיבל גם מענקי פרישה פטורים ממס במהלך שנות עבודתו. יודגש, כי הפגיעה המרבית בפטור עקב משיכת מענקי פרישה פטורים, שווה ל-35% מתקרת הקצבה המזכה. הסיבה לכך היא שכאמור, מטרת הגדלת הפטור לקצבה מעבר ל-35% נועדה “לפצות” את היחיד על ביטול האפשרות לבצע הפקדות לקופות גמל הוניות החל משנת 2008 ואילך (בעקבות תיקון 3), וזאת ללא קשר לגובה מענקי הפרישה ששולמו לו. עוד יובהר, כי נוסחת הקיזוז יכול שתפגע בפטור ל”קצבה מזכה”, ואולם הפטור ל”קצבה מוכרת” מנותק מהקצבה המזכה ולכן אינו נפגע כתוצאה מיישום נוסחת הקיזוז.
חישוב ההון הפטור ממס
ההון הפטור ממס הינו סכום ההון שיכול אדם למשוך בפטור ממס אילו ויתר על מלוא הפטור החודשי העומד לרשותו מגיל הזכאות ועד לאריכות ימיו. סכום ההון הפטור מחושב כך שיש להכפיל את הפטור לקצבה במכפיל ההמרה להון (180) ההון הפטור משמש לקביעת יתרת ההון הפטורה למי שקיבל גם מענקים פטורים. מונח זה מהווה למעשה את השווי הכולל התיאורטי של סך הפטורים החודשיים הניתנים בגין הכנסה לקצבה. לצורך קבלת סכום זה, יש להכפיל כאמור את הפטור החודשי ב-180.
להלן תקרות ההון הפטורה כולל הגידול בהון הפטור במדרגות עד 2025:
| שנה | שיעור הפטור | הפטור לקצבה ב- ש"ח (במונחי 2017) | תקרת ההון הפטורה בש"ח (במונחי 2017) |
|---|---|---|---|
| 2016-2019 | 49% | 4,097 ₪ | 737,352 ₪ |
| 2020-2024 | 52% | 4,347 ₪ | 782,496 ₪ |
| 2025 ואילך | 67% | 5,601 ₪ | 1,008,216 ₪ |
חישוב יתרת ההון הפטורה
הסעיף מחשב את “ההון הפטור” כמוסבר לעיל, וממנו מפחית את “המענקים הפטורים” כשהם מוכפלים במקדם 1.35. התוצאה היא “יתרת ההון הפטורה” המגיעה ליחיד בגיל הזכאות. סכום הפטור החודשי לו יהיה זכאי היחיד מידי חודש בגין הכנסתו מקצבה, הוא תוצאה של חלוקת “יתרת ההון הפטורה” ב”מכפיל ההמרה להון” (180) כשהיא מוצמדת למדד מה-1 בינואר של שנת הזכאות, ועד ה-1 בינואר של כל שנה משנות קבלת הקצבה, כך שלמעשה הקצבה הפטורה אינה נשחקת ואינה משתנה יחסית למדד.
חישוב הקצבה הפטורה לאחר הפעלת נוסחת הקיזוז
- חישוב המענקים הפטורים: לצורך חישוב הפגיעה בפטור, יבואו בחשבון מענקי הפרישה הפטורים ממס שקיבל היחיד בגין 32 שנות עבודה כשכיר, שקדמו ל”גיל הזכאות”, ובכלל זה שנות עבודה שלא שולמו בגינן מענקים פטורים. יובהר, כי לא יובאו בחשבון תקופות בהן היחיד לא עבד כשכיר. עוד יובהר, כי הוראות אלו עשויות לחול גם לגבי סכומי מענקים שהתקבלו ערב תחולת תיקון 190 (1.1.2012), סכומי המענקים הפטורים שהתקבלו לאורך השנים ממודדים עד ליום 1 בינואר של השנה בה הגיע היחיד ל”גיל הזכאות”.
- חישוב הקצבה הפטורה: הקצבה הפטורה תהיה “יתרת ההון הפטור” לחלק במקדם 180. הקצבה הפטורה תלווה את היחיד לאורך כל שנות תשלום הקצבה.
הבהרות:
- נוסחת הקיזוז מעודדת יחידים שלא למשוך מענקים פטורים בעת פרישתם, אלא להשאירם למטרת קבלת קצבה, שכן, כל שקל מענק פטור שנמשך, מקטין את “יתרת ההון הפטורה” ב-1.35 ₪, וזאת בשל השימוש במקדם (1.35) ובכפוף להשפעות מדד.
- מענקי פרישה ששולמו אחרי הגעה לגיל הזכאות בגין שנות עבודה שעבד לאחר שהגיע לגיל הזכאות, לא ישפיעו על גובה הקצבה הפטורה ואינם נכללים במענקים הפטורים, גם אם הם זכאים לפטור לפי סעיף 9(7א) לפקודה.
- כאמור, אדם שבחר לשלם מס בגין מענקי הפרישה שקיבל לא יפגע בנוסחת הקיזוז, בנוסף, מענקי פרישה פטורים ששולמו בגין השנים שקדמו ל – 32 שנות העבודה שקדמו לגיל הזכאות לא יכללו במענקים הפטורים. במקרה שבו יחיד זכאי לפטור בגין השנים האמורות, ועל מנת שלא להיפגע מיישום נוסחת הקיזוז, יוכל היחיד לקבוע במעמד הפרישה כי מענקי פרישה פטורים שנתקבלו באותו מעמד, שייכים לשנים שאינן נכללות במניין השנים הנספרות לעניין נוסחת הקיזוז.
מענקים שאינם נכללים בהגדרת ה”מענקים הפטורים“:
מענקים המשולמים לפי חוקי הגמלאות לפורשי צה”ל, למשטרה, לשב”ס ולשירותי הביטחון (יחד עם זאת, יודגש כי מענקים אחרים שמקבלים פורשים אלה כגון פדיון ימי מחלה ומענקי הסתגלות, יבואו בגדר “מענקים פטורים”).
מענקי פרישה הפטורים ממס לפי סעיף 9(7א)(א) לפקודה, אשר שולמו למי שפרש עקב נכות צמיתה בדרגה של 75% או יותר.